סוגר מעגל ומתמחה אצל המלכה – ריאיון עם גיא דיאמנט היישר מלונדון
בזמן שאתם מתלוננים על ההתמחות, מחפשים הסבת מקצוע, מחממים אוכל בקופסאות Tupperware כל צהריים ומחפשים כל יום מחדש כיסא לשבת עליו, גיא דיאמנט עושה את אותו הדבר אבל בלונדון. תפסנו אותו לשיחה על התמחות בחו”ל, מנצ’סטר יונייטד ועל סבתא פרנסיס (בובה), ז”ל. אה כן, וגם הסבר על איך גם אתם יכולים להגיע לזה!
כשאתם ישבתם בשבוע שעבר מול הספה עם החברים לראות את המשחק של מנצ’סטר יונייטד, שתיתם בירה, פיצחתם גרעינים, צרחתם על הטלוויזיה והערתם את הילד של השכנים, גיא דיאמנט יצא מוקדם מהעבודה, החליף חולצה, קשר צעיף והגיע לאצטדיון Wembley לראות יחד עם עוד 90,000 אוהדים מקרוב את הקסם של פוגבה, לוקאקו ודה חאה.
נתקלתי בגיא ממש במקרה, שוחחנו ממש כמה דקות אבל במשך שעות אחרי אני עוד זמזמתי לעצמי השיר שכולנו מכירים על לונדון. ככל שעבר הזמן המילים בשיר שהתנגן אצלי בראש נהיו חדות יותר ויותר כאילו מישהו במוח שלי הגדיל את הפונט בטירוף. “בלונדון יש יותר סרטים, בלונדון יש מוסיקה טובה, בלונדון טלוויזיה מצוינת ואנשים יותר אדיבים, כך שהייאוש נעשה יותר נוח…” חשבתי לעצמי האם זה ככה גם היום, הרי השיר נכתב לפני כמעט 30 שנה. זה נכון שאצלנו בארץ באמת לחוץ – כלכלית, מדינית וביטחונית אבל אולי מקצועית הדברים שונים? אולי מתמחה בראיית חשבון מתל אביב הוא לא כל כך שונה ממתמחה בראיית חשבון מלונדון? אז התיישבתי על המחשב ושלחתי הודעה לגיא שאשמח לראיין אותו בנושא אבל הוא ענה לי שבקושי יש לו זמן לנשום כי הוא בדיוק ב- Busy Season. כבר התעצבנתי. זה נשמע כל כך טוב מאשר ה- “שנתי” שלנו. אז חיכיתי בסבלנות וזה סוף סוף קרה.
אני חייבת לשאול, ה- Busy Season זה באמת המקביל לשנתי הישראלי?
“בדיוק, זה גם יוצא בערך באותה תקופה – בין ינואר לאפריל. השעות משוגעות ואסור לנו לקחת חופש אבל אני מסתכל על זה ככה שיוצא שבשאר השנה שנותרה יש לי מלא ימי חופש לנצל.”
אז מסתבר שזה נכון שבלונדון הייאוש נעשה יותר נוח.
(צוחק עם הרבה ח’ – זוכרים שהוא בלונדון ואני בארץ? מזל שיש את צוקי…)
“אני פשוט מנסה לראות את הצד החיובי, למרות שגם במאי היו מקרים שהיינו צריכים להישאר במשרד עד 22:00 וגם עד 02:00 לפעמים, אז זה לא אומר שבשאר השנה הולכים ב- 17:30 הביתה.”
כמו רובכם, גיא עבר את אותו מסלול מפרך – 3 שנות לימודים באוניברסיטת תל אביב, שנת השלמה, מבחני מועצה ולבסוף ההתמחות המיוחלת ב- BIG 4 שהתקבל אליה כמו חבריו למחזור בין שנה א’ לשנה ב’ של התואר. “כבר מהשיעור הראשון לתואר ידעתי שאני לא רוצה לעשות את ההתמחות שלי בארץ אבל כשכל החברים מסביבך ניגשים למבחנים ולראיונות וכשכל מי שאתה רק מנסה להתייעץ איתו מלחיץ אותך שחשוב לסגור סטאז’ כמה שיותר מוקדם, במיוחד בראיית חשבון אז אתה הולך גם.”
והתקבלת? או שבגלל שלא התקבלת התחלת לבדוק על התמחות בחו”ל?
“התקבלתי לאחד המשרדים הגדולים, והיום בדיעבד אני שמח שניסיתי ועברתי את מבחני הקבלה כי זה היה סוג של Plan B למקרה שלא אצליח למצוא התמחות בחו”ל, כי רק לקראת סוף שנה ג’ התחלתי לבדוק על התמחות בחו”ל.”
איפה בכלל בודקים על התמחות בחו”ל? למי פנית?
“אז באמת בהתחלה הייתי קצת אבוד והחלטתי לפנות למשרד שאליו התקבלתי בתקווה שיעזרו לי לנסות להתקבל לסניף שלהם בחו”ל. אחח כמה תמים הייתי כי בואי נגיד שלא בדיוק עזרו לי. כשניסיתי לבדוק בכל שלושת המשרדים האחרים ב-BIG 4, כולם נתנו לי בערך את אותה תשובה – בוא תעשה פה שנתיים התמחות, אחרי זה תן לנו עוד שנה-שנתיים ואחרי זה אולי, רק אם תהיה טוב, נשלח אותך לרילוקיישן. או פשוט במילים אחרות – בוא תתחיל פה ועוד 4 שנים נדבר.”
נשמע מבאס להתחייב מראש, אז מה עשית אחר כך?
“את צודקת ובאמת ככה הבנתי שהדרך להתמחות בחו”ל כנראה לא תעבור דרך המשרדים בארץ אז התחלתי לברר איך מתקבלים ישירות למשרדים בלונדון. מתוך חשש שהסניפים בעולם בקשר אחד עם השני, ספוילר – הם לא, החלטתי להגיש מועמדות ישירות למשרדי ה-BIG 4 כאשר הפירמה שהתקבלתי אליה בארץ תהיה האחרונה שאגיש אליה מועמדות.”
וכמו שאני כבר יודעת, באמת התקבלת. אבל למה דווקא לונדון?
“נכון, למזלי התקבלתי למקום הראשון שפניתי אליו, KPMG והתחלתי ישר אחרי שנת ההשלמה.
ללונדון הגעתי מסיבה אחרת לגמרי ממה שאת בטח מדמיינת, סבתא שלי ז”ל גרה פה כל חייה ומאז שהייתי קטן בכל הזדמנות שהייתה לי לטוס הייתי טס ללונדון לבקר אותה. תמיד אמרתי לעצמי שאולי זו ההזדמנות האחרונה שלי לראות אותה ולבלות איתה. בסוף אפילו הספקתי לגור איתה שנה וחצי. אני שמח שהייתה לי את האפשרות לבלות איתה תקופה ארוכה ובגלל זה לונדון לא תהיה בשביל אף אחד מה שהיא בשבילי, לכן יש אנשים שאולי לא יאהבו את לונדון כמוני.”
ריגשת, אני בטוחה שהיא הייתה מיוחדת.
בוא נחזור להתמחות, מה כולל תהליך הקבלה להתמחות?
“מסלול הקבלה כולל כמה שלבים – מבחנים ממוחשבים, הגשת קורות חיים, יום שלם של מרכז הערכה שכולל מבחנים, ראיונות, סימולציות וכו’ ולבסוף ראיון שותף, די דומה לתהליך הקבלה להתמחות בארץ.”
ואם מישהו מהקוראים רוצה לנסות את מזלו ולחפש התמחות בראיית חשבון בחו”ל, תוכל לפרט יותר לעומק מהם השלבים שהוא יצטרך לעבור לפני שיתקבל?
“בשלב הראשון יש 3 מבחנים ממוחשבים שעושים מהבית שכוללים:
- שאלון סיטואציות – זה בעצם מבחן שבודק אתיקה, שבו יש סיטואציות ופתרונות וצריך לדרג את הפתרונות מהטוב עד לגרוע, זה לא היה קל בכלל.
- מבחן כמותי – בדומה לפסיכומטרי, אותו לחץ של זמן רק שהרמה הרבה הרבה יותר גבוהה והשימוש במחשבון מותר.
- מבחן באנגלית – דומה למבחנים שעושים במשרדים בארץ.
תוך פחות מחמש דקות מרגע שסיימתם את המבחנים, תקבלו מייל עם ציון הבחינה והודעה האם עברתם לשלב הבא. רק לאחר שעברתם את שלושת המבחנים תוכלו להגיש את הקורות חיים שלכם, לפני כן אף אחד לא יטרח בכלל להסתכל עליהם.
דרישת הסף היא תואר ראשון (לא משנה באיזה תחום) עם ממוצע 2.1 שמקביל בערך לממוצע 85 בארץ, מה שגרם לי לדוגמא לגשת למועדי ב’ במבחנים שלא נכשלתי בהם רק כדי לשפר ציון.”
רגע רגע, לא משנה במה התואר? איך זה הגיוני?
“ידעתי שתתעכבי על זה, הסיבה הראשונה היא שחסרים פה רואי חשבון. הסיבה השניה היא שפשוט כי הם מלמדים אותנו הכל מאפס אז זה לא באמת משנה מה למדת. נכון בארץ יש 15 מבחני מועצה? 10 שיש לנו פטור עליהם בגלל התואר, עוד 3 שעושים בשנת ההשלמה ואז עוד 2 בפיננסית וביקורת. אז פה באנגליה, ניגשים לכל ה-15 בחינות כאשר המעסיק שולח אותך לקולג’, משלם עליו ומשלם לך משכורת וככה בעצם אתה לומד מאפס את כל מה שאתה צריך.”
אוקי, אז מה השלב הבא אחרי הגשת קורות החיים?
“אחרי שקורות החיים שלי עברו את הסלקציה שלהם, הוזמנתי ליום שלם של מרכז הערכה בלונדון שכולל סדרת מבחנים, ראיונות וסימולציות. היה ניכר שיש להם המון ניסיון עם מועמדים בינלאומיים והם עשו הכל כדי לדאוג לכל ה”מסביב” החל מתשלום על הטיסה (עד סכום מסוים), הציעו לשכן אותי במלון, היו גמישים עם התאריך למרכז הערכה וכו’. מרכז ההערכה היה מאוד קשה אך מכיוון שיש כל כך הרבה חומר על התהליך בפורומים אנגליים, ידעתי למה לצפות ובאתי די מוכן.
אחרי שעברתי את מרכז ההערכה, נתבקשתי שוב להגיע ללונדון, הפעם בשביל ראיון שותף. מעטים המועמדים שנופלים בשלב זה כי זה הרגיש יותר כמו שלב לפרוטוקול. בסך הכל הרגשתי שתהליך הקבלה להתמחות בלונדון היה הרבה יותר קשה מזה שעברתי בארץ.
ברגע שהתקבלתי, שלחו לי חוזה ל-3 שנים.”
3 שנות התמחות בראיית חשבון? בארץ עושים שנתיים.
“החוזה ל-3 שנים מקביל בעצם לשנת השלמה + שנתיים התמחות אבל בעצם המעסיק משלם על שנת ההשלמה. החוזה הזה ייחודי ל-KPMG כי בעצם בעשרת החודשים הראשונים הייתי צריך ללכת לקולג’ (בלי לעבוד כמעט בכלל, יש רק 6 שבועות עבודה ב10 החודשים האלה, כך אין צורך ללמוד בערבים אחרי העבודה) כדי להיבחן ב-14 מתוך 15 הבחינות הראשונות לעומת פירמות אחרות שבהן 15 הבחינות נפרשות על פני 3 שנים ויוצא שמתמחים צריכים להתמודד עם לימודים ועבודה בו זמנית, לכן המסלול שהציעו לי ב-KPMG קרץ לי.”
אתה עשית את בחינות המועצה גם בארץ, יש הבדל ברמת הקושי?
“לי אישית הרגיש שהבחינות כאן בלונדון הרבה יותר קלות מאשר אלה שעשיתי בארץ, אולי זה בגלל שזו פעם שניה שאני לומד את החומר הזה אבל בעיקר בגלל שכאן בלונדון – מה שלמדת זה מה שיופיע בבחינה ולא תיבחן רק על הפינות כמו בארץ. בנוסף, הבחינות האלו נועדו לאנשים שעד לפני מקסימום 10 חודשים לא ידעו מה זה מאזן או דו”ח רווח והפסד אז מראש זה די הגיוני שהרמה תהיה שונה מהארץ שבה המבחנים הם ייעודיים לבוגרי חשבונאות או כלכלה.”
תספר לי קצת על היום יום שלך.
“אני עובד במחלקת ביקורת, מרתק אני יודע ;). אני אישית במחלקה שמבקרת קרנות ואני מבקר בעיקר קרנות נדל”ן, היום שלי הוא לרוב הגעה למשרדי הלקוח (כמעט ולא עובד מהמשרד של KPMG) ב8:30-9:00, אפשר להגיע ב9:30 אבל אני קם מוקדם וכבר יוצא לעבודה. שעת היציאה מאוד משתנה, לרוב בסביבות 18:00-18:30 ממאי עד דצמבר כאשר בתקופת דו”חות (ינואר-אפריל) זה הופך ל20:00-21:00. בקרנות שהן לא קרנות נדל”ן השעות הרבה יותר גרועות בתקופת דו”חות אבל קצת יותר נוחות בשאר השנה.
קשה לי להשוות את זה כי לא עבדתי במקצוע בארץ אבל מסיפורים של חברים מישראל השעות פה קצת יותר ארוכות ולא מקבלים שכר על שעות נוספות, אבל השכר בסיס פה גבוה יותר ממה שמתמחים מקבלים בישראל, יש גם הרבה אפשרויות קידום ובעוד שנה יהיה לי רישיון רו”ח אנגלי אז ככה שיש לאן לשאוף.”
אולי שם בלונדון למתמחים יש בכל זאת מקום קבוע?
“אהבתי את השאלה, אבל גם כאן כמו בארץ יש אזור למתמחים ומי שבא מוקדם – תופס. זה עובד יחסית בסדר כי חלק ניכר מהעבודה שלנו היא בכלל אצל הלקוח ככה שאני סבבה עם זה כי אני לא רואה סיבה שיהיה לי שולחן משלי אם אני רוב הזמן בכלל לא במשרד.”
טוב אז ארוחת צהריים אתם בטוח מקבלים.
“מקבלים חלקית. הכרטיס עובד שלך טעון בסכום מסוים שאותו אפשר לנצל בחדר האוכל. לרוב למנה עיקרית צריך להוסיף 2 ליש”ט בערך, כלומר יוצא לי 10 ₪ ביום מהכיס על ארוחת צהריים. אם אני אצל לקוח אז יחזירו לי כסף בהצגת חשבונית עד סכום מסוים אבל אם במידה ונשארנו אחרי 21:00 בערב אז כבר יש סכום גדול לארוחת ערב וזה שווה.”
ומה עם השכר? בכל זאת אתם מדברים שם בלירות סטרלינג…
“כמו שאמרתי, אין תשלום על שעות נוספות אבל שכר הבסיס גבוה יותר ממתמחים בישראל והוא נע בין 25,000 ל-30,000 לירות סטרלינג בשנה שזה בערך בין 10,000 ל-12,000 ₪, אחר כך יש עליות קטנות בכל שנה.”
ואיך החבר’ה במשרד?
“נקודה חשובה! ההבדל הגדול ביותר, למי ששוקל לעבוד בחו”ל הוא העניין החברתי – מעבר להבדלים התרבותיים שיש בין המדינות, חשוב לזכור שהחבר’ה פה לא עושים צבא אז אתה מוצא את עצמך בגיל 27 יושב ולומד עם אנשים בני . בנוסף, יש גם הבדלים תרבותיים כמו שציינתי, הכל מאוד פוליטיקלי קורקט ולכל מייל יש 2-3 שורות של “נימוסים” בתחילת ובסוף המייל. דבר אחד שדווקא נחמד פה זה שנראה שכולם פה מטיילים הרבה, בעיקר כי כל שאר אירופה כ”כ קרובה ונגישה.”
יש לך טיפ למי שקורא את זה ואולי שוקל התמחות בראיית חשבון בחו”ל?
“הטיפ הכי חשוב הוא שלא חייב לעבור דרך המשרדים בארץ, אם יש לכם דרכון או ויזה מתאימים פשוט תנסו לשלוח למשרדים עצמם במדינה עצמה שאתם רוצים – אין לכם מה להפסיד.”
ולסיום, אם לא גרמת לכולנו לקנא עד עכשיו, אפשר להגיד שהחיים של מתמחה פשוט טובים יותר בלונדון?
“כמובן שלהיות רחוק מהמשפחה לא קל וזה לא בשביל כל אחד. אני משתדל לחזור לארץ פעם-פעמיים בשנה. חברה שלי עברה ללונדון ביולי אז כל המרחק נהיה קצת יותר קל.
אבל אין ספק שהכסף פה יותר טוב לפחות בשלב ההתמחות, רוב הדברים יותר זולים חוץ משכירות ותחבורה ציבורית אבל זה שווה את זה כי כל 3 דקות יש רכבת תחתית, הכדורגל פה יותר טוב (למרות הגעגועים לבית”ר שאני מנסה לראות) ובכלל האנשים יותר רגועים, ככה זה מרגיש לי לפחות. אבל אל תקנאו נו, אחלה בארץ ;)”
אם חשבתם על התמחות בחו”ל או שיש לכם עוד שאלות לגיא על התהליך אז אתם מוזמנים להגיב כאן למטה 🙂
אהבתם את המאמר? פרגנו לנו בלייק
קורסים לרואי חשבון ומתמחים
רוצים לשמוע עוד על הקורסים שלנו? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!












